גמילה מחיתולים

תחזיקו חזק!

פוסט גמילה בדרך…

גמילה- הרגע שבו הילד נפרד מהחיתול.

תהליך הגמילה- התהליך אותו מעביר ההורה את הילד מהיותו בן חודשים ספורים ועד הרגע בו הילד בוחר להיפרד מהחיתול.

הילד הוא זה שמחליט מתי הוא בשל להיפרד מהחיתול ולא ההורה. הפרידה מהחיתול באה מתוך  דחף פנימי של הילד להצליח לחיות כאדם בוגר ללא חיתול ולא מתוך מניע פנימי של ההורה הקשור לצרכים ורצונות אישיים שלו.

בעצם העובדה שההורה לוקח אחריות על התהליך, התהליך מועד לכישלון. הסיבה לכך טמונה בחוסר היכולת של ההורה לשלוט בסוגרי הילד.

בשל לחצים חברתיים, כלכליים ותרבותיים, ההורים רוצים לגמול את ילדם, גם אם  אינו מוכן ופנוי לכך  רגשית. הצלחה בתהליך הגמילה הופכת למדד הישגי בתור הורים. אולם על ההורים להבין כי אין להם שליטה, במיוחד לא גופנית, על צרכי הילד. הורה שמנהל מאבק בילדו הנמצא בתהליך גמילה, רק מערים קשיים להמשך הדרך ופוגע בשיתוף הפעולה ובאמון שביניהם.

עוד לפני שנבחן כיצד מעצימים את הילד באמצעות גמילה, נבין כי העצמה היא לראות את נקודות האור בתוך התהליך. על מנת להעצים יש לחזק את ההצלחות ולהתעלם מהמעשים השליליים (חוסר ההצלחות). התעלמות פירושה אי הבעת רגשות, דהיינו לא להביע רגש באופן מילולי או באמצעות שפת גוף או אינטונציה, אלא לעשות את הפעולה מול הילד בצורה טכנית בלבד. לרוב גם אם איננו אומרים דבר, אנו נוטים להביע אותו בהתנהגותנו.

על כן, יש לקבל את חוסר ההצלחה של הילד בגמילה כחלק מתהליך נורמטיבי והגיוני. הנחות המוצא השליליות המיוחסות לתהליך הגמילה מקורן בתחושות האכזבה של הורים אשר חשים כישלון, בין היתר עקב חוסר ידע ודיוק בשלבי תהליך הגמילה. לו רק ידעו מה עליהם לעשות היו צולחים את התהליך ותוך כדי מחזקים את הקשר הורה ילד, בקלות ובפשטות.

עכשיו –

חשוב שנדע מה הם הסימנים המעידים שהילד בשל לגמילה.

חברתית- הילד משקף רצון להיות כמו האחרים שהינם גמולים

רגשית- לילד יש את היכולת לדחות סיפוקים, לקבל הצלחות וכשלונות, יש לו שליטה על הסוגרים. הוא מוכן לקחת אחריות על גופו וסוגריו ולהיפרד מהחיתול.

סנסורית- מערך החושים והוויסות החושי של הילד פועל כשורה. הילד חש כי החיתול אינו נעים לו בגוף והוא  רוצה להיפטר ממנו.

לא מעט מחקרים הוכיחו כי ילד שנהנה או לפחות לא סולד ממגע של חומרים ומרקמים שונים, הוא ילד שמרגיש בנוח עם הצרכים שלו. לעומת זאת, ילדים שפחות מתחברים למגע של חול, בצק, צבעי גואש וכו’ ובהחלט גם למגע של אדם אחר, לרבות סלידה מחיבוקים/נשיקות וכו’ ייתכן שהם ייפרדו לאט יותר מהחיתול ביחס לציפיות החברה/ההורים/הגננת.

חשוב להבין כי על כל ההיבטים שהוצגו לעיל להתקיים בו זמנית. במידה ואפילו היבט אחד לא הופנם,  הילד לא יוכל להיגמל מהחיתול.

החל מהרגע שבו הילד בוחר להיפרד מהחיתול, הוא יתנסה במשך יומיים וילמד להתאפק- מהשלב שהוא מרגיש שהוא צריך ללכת לשירותים עד השלב שהוא מגיע לשירותים, מפשיל את בגדיו התחתונים, מתיישב על האסלה ועושה את צרכיו.

המשימה: יומיים של למידה, הצלחות, חוסר הצלחות… מדובר בתהליך לגיטימי ונורמטיבי של למידה והתאפקות. על ההורה לעודד את הילד ולחזקו על הצלחותיו ולא להביע ההתייחסות בנוגע לחוסר ההצלחות.

יש להפריד בין העושה למעשה. יש את הילד ויש את הפעולות שלו. במידה והילד עשה פיפי על הרצפה- על ההורה להגיב כאמור בצורה טכנית: “בוא ננגב ונחליף בגדים” בלי הבעת רגשות בכלל!

הדוגמא הטובה ביותר היא כאמור ליווי תהליך הלמידה של צעידה על ידי ההורה. אם הילד מועד אנחנו לא מביעים רגש שלילי, אכזבה או כעס, או נוזפים בו באומרנו אוי אוי אוי מה קרה לך.

ככל שההורה ירצה יותר להצליח בגמילה, הוא עשוי לדרוש בעוצמה הצלחה מהירה יותר מהילד. עצם הדרישה פוגעת במערכת היחסים הורה ילד, וגורמת להענקת תשומת לב שלילית בעוצמות גדולות לילד.

בשום שלב בתהליך בכלל ובשלבים האחרונים בפרט אנחנו לא מביעים אכזבה.

מאותו הרגע שבו ההורה מבחין כי הילד בחר להיפרד מהחיתול, הוא ישחרר את האחריות ויעבירה כבמטה קסם אל ילדו, תוך שהוא סמוך ובטח ביכולותיו להיגמל בקלות ובפשטות ללא כל קבלת עזרה.הורים שימו לב!

נתתם לילדכם את כל הידע הנדרש עבור התהליך, מפה והלאה הוא כשיר ואף מסוגל להתמודד לבדו עם האתגר.

הורה אשר הכין את ילדו כפי הנדרש לתהליך:

1.הכיר לו את האיברים האינטימיים

 2.הראה לילד כיצד להשליך את הצרכים לאסלה כבר בשלבים מאוד מוקדמים.

3.הדגים עשיית צרכים בשירותים.

4.העביר את הילד בין שלבי הסיר לאסלה

5.הפגין ביטחון ביכולת של ילדו, לא משנה מה גילו

6.סומך על ילדו שיקבל את ההחלטה הרגשית בעצמו, שהוא מוכן ובשל להיפרד מהחיתול כעת הוא יודע ומוכן לתהליך הגמילה, שיימשך כיומיים בלבד.

לאורך כל שלבי התהליך על ההורה לעודד ולתמוך, אולם עליו גם להתנהל באורך רוח ולא להאיץ בילד. השלב הקשה ביותר עבור ההורה הינו שלא להאיץ בילדו להסיר את החיתול.

ההורה יכול לשלוט על הילד בנושאים מרובים :בגדים, נעליים ,תסרוקות ,בחירת הגן ,לימודים וכו’,אבל לא על הסוגרים של הילד. למה שירצה לשלוט על הסוגרים? אתם בוודאי תוהים. כאן חוזרת ועולה תחושת האגו. גמילה של הילד הינה הוכחה לעצם היותי הורה נפלא, כאחד הממדים בהשוואה שאני עורך מול הורים אחרים ומול מוסכמות חברתיות בסביבתי, אם ילדיהן של חברותיי כבר גמולים , מדוע ילדי שלי עדיין מתמהמה?

כמו כן עולה כאן גם עניין הנוחות הפיזית, פועל יוצא של הפסקת השימוש בחיתולים, המבהיר רצונם של ההורים לצאת לפעולה מבלי להבחין בכנות מלאה ברצונו או ביכולתו של הילד .

בקשו יעוץ מיידי

לשיתוף הפוסט ⬅⬅⬅⬅⬅⬅

WhatsApp
Facebook
Email
Twitter
Pinterest